הריבית בישראל: בנק ישראל בין אינפלציה לצמיחה

הריבית במשק הישראלי עומדת כבר מספר חודשים על 4.5% — רמה שלא הכרנו מאז 2006. בנק ישראל, בראשות נגיד הבנק, ניצב בפני דילמה קלאסית: להוריד ריבית ולעודד צמיחה, או להחזיק גבוה ולבלום את האינפלציה.

מה קורה בפועל עם המחירים?

נתוני הלמ"ס לאפריל 2025 מראים אינפלציה של 3.2% — גבוהה מהיעד של 1-3%, אך נמוכה מהשיא של 5.5% שנרשם ב-2023. האינפלציה מגיעה בעיקר ממחירי הדיור (שעלו 7.8% בשנה האחרונה), ממחירי המזון ומייקור שירותים ממשלתיים.

"הסביבה הגיאו-פוליטית מוסיפה אי-ודאות שמקשה על כל החלטה מוניטרית. אנחנו מחויבים ליציבות"

— הצהרת בנק ישראל, מאי 2025

שני המחנות הכלכליים

כלכלנים בכירים נחלקים לשני מחנות ברורים. המחנה הראשון, בראשות פרופ' ראובן גרונאו, טוען כי ירידת ריבית עכשיו תגרור גל אינפלציה נוסף ותפגע בעיקר במשקי בית עם חסכונות. המחנה השני, הכולל מספר ראשי כלכלה של הבנקים הגדולים, טוען שהמשק ישלם מחיר יקר מדי על המדיניות הנוכחית.

• כל הורדה של 0.25% תוריד תשלום משכנתא ממוצע ב-180-250 ₪ לחודש
• הריבית הגבוהה מוסיפה לחץ על עסקים קטנים ובינוניים
• ישראל בין המדינות עם הריבית הגבוהה ביותר ב-OECD כיום
• בנק ישראל שמר על הריבית ב-5 ישיבות רצופות

מה זה אומר לי?

לבעלי משכנתאות בריבית משתנה — כל ירידה של 0.25% בריבית מקטינה את ההחזר החודשי בין 150 ל-300 שקלים, תלוי בגודל ההלוואה. לשוכרים — הריבית הגבוהה מקשה על רוכשי דירות ראשונה, מה שמאריך את תקופת השכירות ומעלה ביקוש.

הישיבה הבאה של הוועדה המוניטרית קבועה לסוף יוני, וציפיות השוק מצביעות על הורדה אפשרית של 0.25% — אם נתוני האינפלציה ימשיכו להתמתן.