מהתקפות הטילים של איראן דרך התגובה הישראלית ועד לעסקות הדיפלומטיות — סיכום מקיף של שנה שטלטלה את האזור ואת הסדר הבינלאומי

שנת 2025 תיזכר כנקודת מפנה במערכת היחסים בין ישראל לאיראן. לאחר עשורים של עימות עקיף — דרך ידיים כלומר חמאס, חיזבאללה וסניפי הג'יהאד — הגיע העימות לגבולות ישירים שלא נראו מאז ימי המהפכה האיראנית.
בתחילת השנה השיקה איראן סדרת מתקפות טילים וכטב"מים לעבר שטח ישראל — הגדולה מסוגה בהיסטוריה. מערכת ההגנה האווירית הישראלית, בשיתוף ארצות הברית, ירדן ומדינות מפרץ, הצליחה ליירט את מרביתן, אך מספר טילים פגעו בתשתיות בדרום ובמרכז הארץ.
"ישראל לא תאפשר לאיראן לחצות קו אדום. כל התקפה תפגוש תגובה שאיראן לא תשכח"
— הצהרת הממשלה הישראלית, אפריל 2025
ישראל הגיבה בסדרת תקיפות מדויקות נגד מתקני הגרעין ומחסני הנשק של איראן. מבצעי חיל האוויר, שהוסווגו בתחילה, אושרו רשמית שבועות לאחר ביצועם, ועוררו ביקורת בינלאומית אך גם הבנה שקטה מצד מדינות המפרץ.
העימות שינה את מפת הברית במזרח התיכון. ערב הסעודית, שנמצאת בתהליך נורמליזציה עם ישראל, שמרה על שתיקה גלויה אך תיאמה במסתור. ירדן הפכה לשותפה פעילה יותר ביירוט, וסיפקה ראיה לשינוי הדינמיקה האזורית.
במקביל, חיזבאללה נשאר יחסית שקט — עובדה שמשקפת את מחיר המלחמה שספג ב-2024 ואת הקשיים הכלכליים בלבנון.
ניתוחים מודיעיניים מצביעים על כמה תרחישים: עסקת מסגרת בגיבוי האמריקאי שתכלול הקפאת תוכנית הגרעין האיראנית תמורת הקלות בסנקציות, לחלופין — המשך העימות בעצימות נמוכה שיחליף את "מלחמת הצללים" שהכרנו עד כה.
מה שברור: המזרח התיכון של 2026 יראה שונה מהותית ממה שהכרנו. ישראל הוכיחה יכולות שלא יכלו לדמיין, ואיראן מוצאת את עצמה חלשה יותר מבפנים.